או - "הסיבה שאני בכל זאת אמשיך ללמוד פה"
סיימתי שנת לימודים ראשונה באוניברסיטה. באופן מפתיע, החוויה הזו שכה
ציפיתי לה, הייתה די מאכזבת. במחשבה שניה, אם מתחשבים במודל בו פועלות
האוניברסיטאות, לא צריכים להיות מופתעים. אוניברסיטה היא לא מוסד לימוד, היא מתמקדת
במחקר. כחלק מפעולתן, האוניברסיטאות מציעות גם תוכניות לימוד לא מחקריות. כאן בעצם
נעוצה הבעיה הגדולה של הלימודים באוניברסיטה: רוב המרצים (אנשי מחקר), לא
מעוניינים ללמד. הסגל האקדמי, נמצא באקדמיה כדי לחקור, ההוראה היא נטל שנכפה עליהם
מצד האוניברסיטה. כך נוצר מצב אבסורד בו אחוז גדול מהמרצים באוניברסיטה לא רוצים
ללמד, וזו כנראה הסיבה העיקרית שהם עושים זאת כל כך גרוע.
בסמסטר א' לקחתי קורס באלגברה לינארית, ישבתי בהרצאות עם לסת שמוטה,
אף משפט לא התחבר לזה שלפניו, המרצה סירבה לענות לשאלות או להתעכב על הסברים שלא
היו מובנים לקהל. אחרי כמה הרצאות חשבתי שהמצב אבוד, שאין סיכוי לשרוד את התואר
ככה. אז גיליתי שמדובר בבעיה מוכרת, מרצה שמלמדת את הקורס כבר שנים, והרי התלונות שהצטברו
על איכות ההוראה שלה כבר לא מעניינות אף אחד בפקולטה. אז איך מתמודדים? אי שם
בשנות השמונים, הטכניון הקים "ספריה אור-קולית" והשכיל לצלם מספר קורסים
במתמטיקה שהועברו על ידי מרצים מעולים. היום ההרצאות של ד"ר דוד צילג ז"ל,
זמינות לכל ביוטיוב. וכבר כמה שנים שסטודנטים בתל אביב כבר לא מגיעים בכלל להרצאות
באלגברה לינארית אלא יושבים בבית ורואים הרצאות מלפני שלושים שנה.
החוויה הזאת הפתיעה אותי והכריחה אותי לשאול את עצמי, איזה ערך מוסף
יש לאוניברסיטה? אם אני מבסס את הלימודים שלי על סרטונים חינמיים ביו-טיוב, אז למה
אני משלם אלפי שקלים לאוניברסיטה?
ואם לא די באיכות הירודה של ההוראה הפרונטלית. השירותים הניתנים על
ידי האוניברסיטה די מאכזבים ולא מתאימים לעידן הדיגיטלי. למשל, ברוב הקורסים
(לפחות בפקולטות המדעיות) בנוסף לשעות הרצאה, ניתנות בקורס גם שעות תרגול, בקבוצות
"קטנות" (30-50 תלמידים) עם מתרגל (סטודנט לתואר שני או דוקטורט). אבל
לרוב הסטודנטים התרגולים לא מספיקים והם פונים לשירותים חיצוניים. שאחד השירותים
הפופולריים הוא GOOL, שירות תרגול שמרכז
תרגילים ופתרונות בסרטני וידאו ערוכים היטב. שעות התרגול פרונטליות, אפקטיביות ככל
שיהיו לא משתוות לתרגול מצולם אחד שאפשר לצפות בו בבית, לעצור, להאט, לראות שוב
ושוב ביעילות ובנוחות. אוניברסיטת תל אביב, שמעסיקה עשרות מתרגלים ומרצים, יכולה
בקלות להפיק בעצמה סרטונים כאלה לרווחת תלמידיה. בהמשך, בעזרת התרגולים המצולמים,
ניתן יהיה אף להפחית בשעות התרגול המסורתיות וכך לצמצם בהוצאות ולהחזיר את ההשקעה
הראשונית שבהפקת הסרטונים.
אז אם כל כך רע באוניברסיטה למה הסטודנטים ממשיכים להגיע?
היתרון הגדול של האוניברסיטאות הוא שהן מסובסדות. שכר הלימוד נמוך
מאוד בהשוואה למכללות ולכן תלמידים רבים נמשכים לאוניברסיטה. המשיכה הגדולה מאפשרת
להציב רף קבלה גבוהה ללימודים וכך הלימודים באוניברסיטה מהווים מעין אות לאיכותו
של הסטודנט. לרוב, מעסיקים יעדיפו להעסיק בוגר אוניברסיטה מאשר בוגר מכללה. לא
משום שהלימודים באוניברסיטה מקנים כלים רלוונטיים לשוק התעסוקה, אלא, מכיוון שמדובר בתו איכות למועמד שהצליח להתקבל
לאוניברסיטה בסביבה תחרותית מאוד.
למי שרוצה ללמוד, ולא חשוב לו לקבל את חותמת ההכשר של האוניברסיטה,
יכול לשמוח שהוא חי בעידן המידע. מציאות בה רוב הידע האנושי זמין בלחיצת כפתור.
אפשר בקלות להיכנס ל - coursera, university
of the people , khan academy או פשוט להתחיל לנבור
ביוטיוב, וליהנות מהשכלה ברמה אקדמית. הבעיה היא שהשירותים האלה פתוחים לכולם, לכן
תצטרכו לעבוד קשה בשביל להסביר למעסיקים פוטנציאליים מה הבחירה הזו בשירותי לימוד
אלטרנטיביים אומרת עליכם. כאן נעוץ האתגר הגדול של שירותי הלימוד הדיגיטליים,
ייצור יוקרה אוניברסיטאית. לפי מצב העניינים הנוכחי, כנראה שאני אשאר באוניברסיטה.
זה ממש תלוי מה לומדים...
השבמחקמי שלומד חינוך ראוי שילמד במכללה שמשלבת עבודה מעשית ומכינה את הסטודנטים לעבודה בשטח...