השבוע קראתי רשומה מעניינת בבלוג "קוד ירוק" של ד"ר איתן ישראלי. ישראלי מלין על כך שהמסלולים השונים בקרנות הפנסיה מאפשרים רק לשלוט ברמת הסיכון בהשקעות ולא ניתנת לו אופציה לבחור במסלול השקעות בקרן הפנסיה שיענה על רצונו לא לתמוך בחברות המעודדות שימוש בדלקים פוסיליים. הרשומה בעצם מצביעה על נקודה מביכה, רובנו לא יודעים כלום על ההשקעות שנעשות בשמנו בקרנות הפנסיה. מאוד ייתכן שההשקעות האלה מנוגדות לתפיסת עולמנו.
כיום כבר השתרשה ההבנה שכסף הוא כלי משמעותי ביותר לעיצוב מדיניות. כל צרכן בימינו מבין שלארנק הפרטי שלו יש השפעה על היצע המוצרים בשוק ואפילו על מדיניותן של חברות גדולות. בהחלט ניתן לראות שצרכנים רבים בארץ ובעולם מתאגדים ומנצלים את כוחם הצרכני לחולל שינוי. וחברות ובתי עסק רבים מסמנים את מוצריהן בסימונים שונים שימשכו צרכנים מצפוניים: התו החברתי, סימון מוצרים טבעוניים, תו תוצרת הארץ, סימון מוצרים אורגניים, סימון אריזות ידידותיות לסביבה ועוד. אבל הארנק הוא לא האמצעי היחיד דרכו אנו מנהלים את כספנו. האם ללא ידיעתנו כספנו מגיע
לאותן חברות שאנו כל כך מתאמצים להימנו מהן ביום-יום?
ואכן בתחום קרנות הפנסיה קיים אבסורד רב, ניקח לדוגמה את אלפי הטבעונים בארץ שמתנגדים עקרונית לתת את כספם לחברות שלוקחות חלק בפגיעה בבעלי חיים. הם נמנעים מקניה במסעדות בשרים, לא יקנו מוצרים המכילים חלב או ביצים ורבים אפילו מצהירים כי יתנגדו לרכוש מוצרים טבעוניים המיוצרים בידי חברות שעיקר פעילותן העסקית מבוססת על מוצרים מן החי (תנובה, טבעול, זוגלובק). אבל הם אינם מודעים שכספם האישי בהחלט מגיע לידי אותן חברות שהם כה מתנגדים לפעילותן. מאוד סביר שקרן הפנסיה של רוב הטבעונים מחזיקה באגרות חוב של חברת תנובה, או משקיעה במניותיהן של מקדונלדס. כך גם כספם של פעילים סביבתיים מושקע בחברות לקידוח נפט (נכון לרבעון הראשון של 2013 הגופים המוסדיים מחזיקים ב כ-25% מהענף) וכספם של פציפיסטים מושקע בחברות לייצוא נשק.
קרנות פנסיה בהחלט לא מסוגלות להתאים מסלול השקעה אישי לכל לקוח על פי מידות המוסר האישיות שלו. הקרנות פועלות בשיטה של איגוד כלל כספי המשקיעים לכדי קופה גדולה דרכה הם מבצעים רכישות פיננסיות. לכן יש צורך להתאגד, רק ציבור גדול המלוכד סביב ערכים משותפים יוכל להשפיע על קרנות הפנסיה. ובהחלט גופים פיננסיים מובילים כבר מציעים מסלול "השקעה כהלכה" לקהל הדתי - חרדי. מדובר במסלול השקעה המתחשב בהלכות היהדות כקו מנחה להשקעת כספי החוסכים, לדוגמה כספי הקרן אינם מושקעים בחברות ישראליות הפועלות בימי שבת. מעריכים כי בארץ מושקעים כ 2 מליארד ש"ח במסלולים אלה. אבל להבדיל מהקהל החרדי-דתי שמאוגד סביב עקרונות מוגדרים, הציבור החילוני שמעוניין לנצל את כספו לקידום מטרות מוסריות מפולג בין קבוצות עניין מגוונות שמקדמות רעיונות שונים. אך עם זאת קיימים נסיונות לאגד את ציבור החוסכים תחת עקרונו משותפים.
בעולם, נושא ההשקעות המוסריות מעט יותר מפותח מאשר בארץ. הגוף המשמעותי ביותר כרגע הוא יוזמת Principles for Responsible Investment) PRI), מדובר ביוזמה משותפת של האו"ם והאיחוד האירופי לעידוד השקעה אחראית (RI). היוזמה מזמינה משקיעים מוסדים להצטרף אליה ולקבל דרכה הנחיה וייעוץ בפיתוח שיטות לניתוח השקעות תוך התייחסות לנושאים סביבתיים, חברתיים ומנהליים. היוזמה פועלת כרגע עם 1200 מוסדות שותפים אשר מנהלים סכום מצטבר של 34 טריליון דולר על פי עקרונות ההשקעה האחראית. יוזמת US SIF פועלת באופן דומה בארצות הברית וכך גם קרן אתוס בשוויץ. אך עם זאת התחום עוד בחיתוליו וצפוי להתרחב משמעותית בעתיד.
בינתיים בארץ קמה לפני מעט יותר משנה, התארגנות בשם "כלכלה של כולנו" שהציבה לעצמה כמטרה לקדם את רעיון ההשקעה האחראית בישראל. כבר בשבועות הראשונים לקום ההתארגנות הצטרפו אליה מאות תומכים ששווי חסכונותיהם המשותפים מוערך בכ-66,000,000 ש"ח. את היוזמה מובילים אורי שטרן וגלעד מנדל אשר בעקבות מחאת קיץ 2011 זיהו את הצורך במנגנון השקעה אחראית. מנדל ושטרן הצליחו לגייס למטרה צוות יועצים המורכב מכלכלנים ומשפטנים בכירים אשר שוקדים על ניסוח עקרונות השקעה ברורים לפיהם תשקיע קרן הפנסיה העתידית וכן בפניה ראשונית לגופים הפיננסיים המובילים. בעתיד הקרוב היוזמה צפויה לצאת בקמפיין שיווקי לגיוס כמות משמעותית של חוסכים שיאפשרו את הקמת הקרן החדשה.
הספקנים יאמרו שקרן פנסיה הנתונה תחת מגבלות מוסרית למדיניות ההשקעה תהיה בהכרח רווחית פחות מקרן פנסיה רגילה. אבל זה לא בהכרח המצב, חברות המתנהות באופן מוסרי כלפי החברה והסביבה לאו דווקא רווחיות פחות ואפילו להפך. חברות אלה יהיו פחות חשופות לתביעות או פרסומים שליליים בעקבות פגיעה בסביבה או בזכויות העובדים, וכן מדיניות השקעה הנמנעת מחברות שבעליהן ביצעו "תספורות" בחברות אחרות שבבעלותם תפחית את הסיכון להישנות מצב כזה בעתיד. כך אנו כמשקיעים מרוויחים פעמיים, גם משקיעים בחברות מוסריות ובכך מבטיחים לכולנו עתיד טוב יותר וגם נמנעים מלחשוף את החסכון הפנסיוני שלנו לסכנות הקיימות כאשר המדד היחיד להשקעה הוא ביצועים כספיים.
לאותן חברות שאנו כל כך מתאמצים להימנו מהן ביום-יום?
ואכן בתחום קרנות הפנסיה קיים אבסורד רב, ניקח לדוגמה את אלפי הטבעונים בארץ שמתנגדים עקרונית לתת את כספם לחברות שלוקחות חלק בפגיעה בבעלי חיים. הם נמנעים מקניה במסעדות בשרים, לא יקנו מוצרים המכילים חלב או ביצים ורבים אפילו מצהירים כי יתנגדו לרכוש מוצרים טבעוניים המיוצרים בידי חברות שעיקר פעילותן העסקית מבוססת על מוצרים מן החי (תנובה, טבעול, זוגלובק). אבל הם אינם מודעים שכספם האישי בהחלט מגיע לידי אותן חברות שהם כה מתנגדים לפעילותן. מאוד סביר שקרן הפנסיה של רוב הטבעונים מחזיקה באגרות חוב של חברת תנובה, או משקיעה במניותיהן של מקדונלדס. כך גם כספם של פעילים סביבתיים מושקע בחברות לקידוח נפט (נכון לרבעון הראשון של 2013 הגופים המוסדיים מחזיקים ב כ-25% מהענף) וכספם של פציפיסטים מושקע בחברות לייצוא נשק.
קרנות פנסיה בהחלט לא מסוגלות להתאים מסלול השקעה אישי לכל לקוח על פי מידות המוסר האישיות שלו. הקרנות פועלות בשיטה של איגוד כלל כספי המשקיעים לכדי קופה גדולה דרכה הם מבצעים רכישות פיננסיות. לכן יש צורך להתאגד, רק ציבור גדול המלוכד סביב ערכים משותפים יוכל להשפיע על קרנות הפנסיה. ובהחלט גופים פיננסיים מובילים כבר מציעים מסלול "השקעה כהלכה" לקהל הדתי - חרדי. מדובר במסלול השקעה המתחשב בהלכות היהדות כקו מנחה להשקעת כספי החוסכים, לדוגמה כספי הקרן אינם מושקעים בחברות ישראליות הפועלות בימי שבת. מעריכים כי בארץ מושקעים כ 2 מליארד ש"ח במסלולים אלה. אבל להבדיל מהקהל החרדי-דתי שמאוגד סביב עקרונות מוגדרים, הציבור החילוני שמעוניין לנצל את כספו לקידום מטרות מוסריות מפולג בין קבוצות עניין מגוונות שמקדמות רעיונות שונים. אך עם זאת קיימים נסיונות לאגד את ציבור החוסכים תחת עקרונו משותפים.
בעולם, נושא ההשקעות המוסריות מעט יותר מפותח מאשר בארץ. הגוף המשמעותי ביותר כרגע הוא יוזמת Principles for Responsible Investment) PRI), מדובר ביוזמה משותפת של האו"ם והאיחוד האירופי לעידוד השקעה אחראית (RI). היוזמה מזמינה משקיעים מוסדים להצטרף אליה ולקבל דרכה הנחיה וייעוץ בפיתוח שיטות לניתוח השקעות תוך התייחסות לנושאים סביבתיים, חברתיים ומנהליים. היוזמה פועלת כרגע עם 1200 מוסדות שותפים אשר מנהלים סכום מצטבר של 34 טריליון דולר על פי עקרונות ההשקעה האחראית. יוזמת US SIF פועלת באופן דומה בארצות הברית וכך גם קרן אתוס בשוויץ. אך עם זאת התחום עוד בחיתוליו וצפוי להתרחב משמעותית בעתיד.
בינתיים בארץ קמה לפני מעט יותר משנה, התארגנות בשם "כלכלה של כולנו" שהציבה לעצמה כמטרה לקדם את רעיון ההשקעה האחראית בישראל. כבר בשבועות הראשונים לקום ההתארגנות הצטרפו אליה מאות תומכים ששווי חסכונותיהם המשותפים מוערך בכ-66,000,000 ש"ח. את היוזמה מובילים אורי שטרן וגלעד מנדל אשר בעקבות מחאת קיץ 2011 זיהו את הצורך במנגנון השקעה אחראית. מנדל ושטרן הצליחו לגייס למטרה צוות יועצים המורכב מכלכלנים ומשפטנים בכירים אשר שוקדים על ניסוח עקרונות השקעה ברורים לפיהם תשקיע קרן הפנסיה העתידית וכן בפניה ראשונית לגופים הפיננסיים המובילים. בעתיד הקרוב היוזמה צפויה לצאת בקמפיין שיווקי לגיוס כמות משמעותית של חוסכים שיאפשרו את הקמת הקרן החדשה.
הספקנים יאמרו שקרן פנסיה הנתונה תחת מגבלות מוסרית למדיניות ההשקעה תהיה בהכרח רווחית פחות מקרן פנסיה רגילה. אבל זה לא בהכרח המצב, חברות המתנהות באופן מוסרי כלפי החברה והסביבה לאו דווקא רווחיות פחות ואפילו להפך. חברות אלה יהיו פחות חשופות לתביעות או פרסומים שליליים בעקבות פגיעה בסביבה או בזכויות העובדים, וכן מדיניות השקעה הנמנעת מחברות שבעליהן ביצעו "תספורות" בחברות אחרות שבבעלותם תפחית את הסיכון להישנות מצב כזה בעתיד. כך אנו כמשקיעים מרוויחים פעמיים, גם משקיעים בחברות מוסריות ובכך מבטיחים לכולנו עתיד טוב יותר וגם נמנעים מלחשוף את החסכון הפנסיוני שלנו לסכנות הקיימות כאשר המדד היחיד להשקעה הוא ביצועים כספיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה